הצד האפל של האורניתולוגיה: התעלמות מעופות "משעממים" עלולה להזיק למאמצי שימור

• מחקר עדכני מדגיש הטיה במחקרי אורנאתולוגיה, המעדיפה ציפורים מרשימות מבחינה ויזואלית כמו קיכלי עם כנפיים אדומות וסוול רובי על פני מיני ציפורים פחות בולטים כמו הוּנָן פילדלפיה.
• המחקר, שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת טולדו ואוניברסיטת אוהיו, ניתח למעלה מ-27,000 פרסומים ומצא העדפה לציפורים כריזמטיות, עם 499 ו-597 מאמרים המתמקדים בקיכלי עם כנפיים אדומות ובסוול רובי, בהתאמה.
• ההטיה הזו עשויה להוביל ל"לכחדה חברתית" של מיני ציפורים שלא נחקרו מספיק, מה שמהווה מכשול למאמצי שימור בעקבות חוסר בנתונים אקולוגיים על ציפורים פחות זוהרות.
• האורנאתולוג סילאס פישר מציע שהעדפות אסתטיות מעוותות את ההבנה האקולוגית וקורא לגישה מאוזנת יותר ללימודי חיות הבר.
• המחקר ממליץ על גיוון במוקד המחקר על מנת להבטיח מאמצי שימור מקיפים ולתמוך בכל המינים, ללא קשר למשקלם הוויזואלי.

בוקר אחרי בוקר, כאשר הוילון של השחר מתרומם מהרחובות, קיכלי עם כנפיים אדומות הופך לסניטל מוכר, עם צבעיו הבהירים שמתבלטים בשמים. השליח הזה של עולם הציפורים תופס לעיתים יותר משבעיניים בלבד—הוא סימן שהקסים חוקרים ואוהדים כאחד. אולם, בעוד נוכחותו המרהיבה קוראת, מספר רב של ציפורים פחות בולטות עוברות ללא תשומת לב, שותקות ושולחות את שיריהן בגוונים מעודנים.

מחקר עדכני ומקיף מאיר את הפער הזה, חושף הטיה ברורה בספרות המדעית כלפי מיני ציפורים יותר ראוותניים. חוקרים מאוניברסיטת טולדו ואוניברסיטת אוהיו ניתחו למעלה מחמישה עשורים של מאמרים ומצאו העדפה ברורה למיני קיכלי עם כנפיים אדומות ולסוול רובי. מתוך יותר מ-27,000 פרסומים, ציפורים אלו דורגו כמחקר ביותר, כשהצבעים המבריקים שלהן וטווחי הרבייה הרחבים תפסו את עינו של עולם האקדמיה עם 499 ו-597 מאמרים, בהתאמה.

בניגוד לכך, ההונן פילדלפיה, בעל המראה "הדראב", לא הופיע אפילו פעם אחת במחקר בזמן זה. הציפורים הללו סובלות מתשומת לב מוחלטת—מגמה שחורגת מעבר לאסתטיקה ונוגעת בליבם של שימור המגוון הביולוגי. הסיכון הוא עמוק: מינים שנשארים לא ידועים במסדרונות האקדמיה עשויים לנטוש לתחום של "לכחדה חברתית", הופכים לא רק לבלתי נראים לציבור אלא גם למאמצי השימור הקריטיים.

סילאס פישר, אורנאתולוג חרוץ שמוביל את המחקר המעניין הזה, מציין את הנטייה האנושית לעניין אסתטי שמעצב ידע אקולוגי. המאמר מזהיר כי כאשר מינים שלמים נדחים לעמימות עקב חוסר שואובם, הפער בידע הנובעת מכך יכול להקשות על השימור. רבות מהציפורים "הדראב" שוכנות גם רחוק מהגישה האנושית, טלויות בסנקציות מרוחקות אליהן מדע לעיתים רחוקות מגיע.

ההשלכות מתפשטות ברחבי האקולוגיה. כאשר כספי מחקר זורמים בצורה לא פרופורציונלית לציפורים הצבעוניות שכבר צולמו לאור המדע, המינים השקטים נותרו צללים בנוף האורנאתולוגי העצום. ללא נתוני יסוד על תפקידיהן האקולוגיים או מגמות האוכלוסיה של ציפורים אלו, העוסקים בשימור ניצבים בפני דילמה מסוכנת. כיצד אפשר להגן על מה שלא מבינים?

תובנותיו של פישר מעידות על המשוב המחזורי המורכב שמניע את ההטיה הזו—מימון נוטה לעיתים קרובות להסתובב סביב מינים מוכרים, המובילים מבחינה ויזואלית. עם זאת, פישר אופטימי כי מודעות עשויה לשבש את המחזור. הכרה בהטיות הללו היא קפיצה חשובה לקראת גישה מאוזנת יותר ללימודי חיות הבר. יש קריאה הן לחוקרים והן לסוכנויות המימון להרחיב את טווח המוקדים שלהם, להעריך באופן שווה את הרגילים ולוודא שכל ציוץ ורציף מוצאים מקום בחשבונות הביולוגיים שלנו.

הסיפור הרחב יותר אינו עוסק רק בציפורים; הוא משקף כיצד החברה מעריכה את הטבע. כל יצור מחזיק בערך עצמאי, טווה ברשת האקולוגית. קדימה, ביולוגים יכולים להרוויח מהעברת העדשות לקראת השקטים, להקשיב לשירים שלא זוכים להוקרה ביער. אנו חייבים לאהוב לא רק את הכוכבים של עולמן של הציפורים אלא גם את התזמורת המשלבת שמביאה לעושר הסימפוניה האווירית. בכך, אנו מגנים על המגוון שמעביר את החיים עצמם.

הסימפוניה הנסתרת של עולמן של הציפורים: מדוע ציפורים פחות ידועות ראויות ליותר תשומת לב

הבנת ההטיה במחקרי אורנאתולוגיה

ההטיה שהודגשה לאחרונה במחקרי אורנאתולוגיה מדגישה בעיה רחבה יותר שמשפיעה על מחקרים אקולוגיים. על ידי התמקדות בעיקר במינים צבעוניים כמו קיכלי עם כנפיים אדומות, המחקר יוצר פרספקטיבה מעוותת שעשויה להשפיע על מאמצי השימור. הנה כמה נקודות חשובות והשלכותיהן:

1. אי-איזון במחקר: עם 597 מחקרים על סוול רובי ו-499 על קיכלי עם כנפיים אדומות, המוקד מוטה בצורה ברורה לסוגי ציפורים חזותיים. העדפה זו עשויה להיות מזיקה למיני ציפורים פחות ראוותניים כמו הוּנָן פילדלפיה, שלא הופיע באף מחקר במהלך התקופה הזאת.

2. חשיבות אקולוגית של מיני הציפורים "הדראב": רבות מהציפורים המוזנחות משחקות תפקידים חשובים במערכות האקולוגיות שלהן. לדוגמה, גם ציפורים שנראות פחות בולטות יכולות להיות קריטיות לשליטה על מזיקים או לפעול כפורחים, שהם חיוניים למגוון ביולוגי.

3. מימון והטיה מדעית: כפי שהדגיש סילאס פישר, משאבי הכסף נוטים להעדיף מינים מוכרים עם מראה אסתטי נאה. הטיית מימון זו מחזקת את המוקד המחקרי ועשויה להוביל לחוסר הבנה אקולוגית מלאה.

כיצד להתמודד עם הפער במחקרי ציפורים

כדי לקדם גישה מעוגלת יותר לשימור וללימודי הציפורים, שקול את הצעדים הפעילו הבאים:

– הרחבת אופקי המחקר:
החוקרים צריכים לתת עדיפות למינים עם פחות מחקרים, במיוחד לאלו occupying ecological niches ייחודיים. יצירת סקרים ודאטבייסים סטנדרטיים יכולה לעקוב אפילו אחרי המינים הכי מוסתרים.

– קידום מימון כולל:
יש לעודד ארגוני שימור וסוכנויות מימון לתמוך בפרויקטים המתמקדים במינים פחות זוהרים, על מנת להבטיח שכל הקולות, גם השקטים, נשמעים.

– הגברת המעורבות הציבורית והחינוך:
הגברת המודעות הציבורית לערך האקולוגי של מינים פחות ידועים יכולה לשנות תפיסות ולהניע עניין בשימור הציפורים הללו. מספר סיפור והמפעלים במדיה עשויים להיות אפקטיביים.

– יוזמות מדע אזרחי:
לנצל את כוח המדע האזרחי על ידי עידוד צפרים חובבים לתעד תצפיות על מינים שלא התרבו. פלטפורמות כמו eBird יכולות להיות חשובות לאיסוף נתונים יקרי ערך שימלאו פערים במחקר.

מקרי שימוש בעולם האמיתי ומגמות תעשייתיות

1. ניטור המגוון הביולוגי: השימוש בטכנולוגיה בניטור המגוון הביולוגי, כגון ביואקוסטיקה וחיישני מרחוק, יכול לשפר את המעקב אחר מינים מסתוריים (Newman et al., 2021). זה מסייע בהבנת הדינמיקה האוכלוסייה שלהן והתנאים הסביבתיים.

2. מודלים חיזויים בשימור:
על ידי ניתוח פערי נתונים קיימים, ניתן ליצור מודלים חיזויים כדי לחזות אילו מינים עשויים להיתקל באיומים, מכוונים מאמצי שימור פרואקיטיביים (Wintle et al., 2019).

מחלוקות ומגבלות

– השפעת האדם על בתי גידול טבעיים:
אורבניזציה וכריתת יערות נותרות איומים משמעותיים. אובדן בתי גידול פוגע בצורה לא פרופורציונלית במינים עם נתונים מצומצמים, דוחפים אותם עוד יותר לאנונימיות.

– הטיות במדיה ודיווח:
מחזורי מדיה לעיתים קרובות כוללים מינים כריזמטיים, שיכולים לעוות את העניין הציבורי وبالتالي להשפיע על מימון ומדיניות.

סקירת יתרונות וחסרונות

יתרונות:
– הבנה מוגברת של המגוון הביולוגי
– אסטרטגיות שימור כוללניות
– שימוש יעיל יותר במשאבים

חסרונות:
– אתגרים פוטנציאליים בגישה לבתי גידול מרוחקים
– מגבלות כספיות בלימוד מגוון רחב יותר של מינים
– צורך בהדרכה ומומחיות מגוונת בין מינים

סיכום: טיפים מהירים לאורנאתולוגים ולשמרנים

– להראות ביצועים חדשים לטיפול וניטור.
– לפתח שיתופי פעולה בין-מוסדיים לכיסוי רחב יותר.
– להישאר פתוחים לבחון ולעדכן עדיפויות עם נתונים חדשים שמתקבלים.

על ידי הרחבת המוקד לכלול מינים פחות זוהרים, אנו יכולים לקדם הבנה עמוקה יותר של המגוון הביולוגי הגלובלי ולהבטיח מאמצי שימור מקיפים יותר, בסופו של דבר התורמים לשימור האיזון האקולוגי.

לפרטים נוספים על שימור חיות בר ברות קיימא, בקרו באתר ה-WWF (קרן חיות הבר העולמית) המפורסם.